Moed Kattan 1

משנה משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיוצא בתחלה בין ממעיין שאין יוצא בתחלה אבל לא ממי גשמים ולא ממי קילון ואין עושין עוגיות לגפנים:

From when may one recite Shema in the evening? From the time the Kohanim go in to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption). Until the end of the first watch, says Rabbi Eliezer. And the Sages say: Until [astronomical] midnight. Rabban Gamliel says: Until the break of dawn. It once happened that his [Rabban Gamliel’s] sons came from a house of feasting. They said to him: We have not recited Shema. He to them: If dawn has not broken, you are obligated to recite it. And it is not only in this case that they said it! Rather, in all cases where the Sages said "only until midnight," the obligation remains until the break of dawn. [e.g.] Burning the fats and limbs [of the sacrifices, on the Temple altar] — the obligation is until the break of dawn. [e.g.:] All [sacrifices] which may be eaten for one day — the obligation is until the break of dawn. If that is so, why did the Sages say, "until midnight?" To distance a person from transgression.

גמרא ניחא מעיין שלא יצא בתחילה מעיין שיוצא בתחילה ולא טריח הוא אלא כר"מ דר"מ אמר משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל. א"ר יוסי דברי הכל כשהיה אחד ונעשה שנים או שהיו מימיו מועטין ונתברכו: ותני כן מעיין שיצא בתחילה משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל דברי ר"מ. וחכ"א אין משקין ממנו אלא שדה בית השלחין שחרבה. על דעתיה דר"מ משקין ממנו דבר שאינו אבד ודבר שהוא טריח. על דעתיה דרבנן אין משקין ממנו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טריח. אבל וטרח מה אמרי בה רבנן. נישמעינה מן הדא כל שהוא פסידה והולכת זו היא בית השלחין.

We recite [in our mishnah] "...from the time that the kohanim (Aaronide priests) enter to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption)." Rabbi Chiya taught [in Tosefta Berakhot 1:1]: "...from the time that people usually go in to eat their bread on the eve of the Sabbath." And there is a baraita that comments on this: "These opinions are close enough to be equal."